הצעת נישואין

"מתחת לעץ התות בכפר"

דמיינתי את זה כ"כ הרבה פעמים- כריעה על הברך, אולי בים או על איזה צוק עם נוף מטורף, קופסה קטנה מקטיפה וטבעת מושלמת! ורק משפט אחד- "רוצה להיות אשתי"?
כמה שלא דיברנו על זה ( יותר נכון אני דיברתי על זה איתו) זה עדיין לא היה הזמן המתאים. אז נשכתי שפתיים ואמרתי בנחמדות הרוגשת שלי, שזה בסדר, שייקח את הזמן שלו, ושאני איתו ואני אפסיק ללחוץ. כשזה יבוא זה יבוא.
בחמישי אחד שהגעתי אליו הביתה, קיבלתי הצעה שגרמה ללב שלי להתפוצץ מבפנים "יש שני עצי תותים ענקיים ליד המעיין, אני רוצה לקחת אותך לשם"- סבבה, עניתי די בקרירות, למרות שמתתי לדעת אם הרגע המיוחל שלנו הגיע, אבל הבטחתי לא ללחוץ ולהיות סבלנית. התנענו את האוטו ונסענו אולי 3 דק' שלי נראו כמו נצח, והלב שלי לא רק שהתפוצץ, היה בא לי לפוצץ גם אותו, כי מה שעשינו זה לקטוף תותים ולאכול אותם.. הצעת נישואין, כריעה על הברך, רומנטיקה- חלום נגוז…
פצעתי כבר את עצמי מרוב לנשוך שפתיים ולהיות סבלנית ולהפסיק ללחוץ, רציתי להתחתן! די, שלוש שנים וצי זה יותר מדי בשבילי! אז רמזתי בקטנה ורמזתי בגדולה וכמעט שנפרדנו כי מבחינתי הגיעו מים עד נפש.
שבת ביום ההולדת שלי הייתי אצלו, ידעתי שאני בועטת בו חזק ומעיפה אותו, לא רוצה להתחתן, לא צריך.
יצאנו לטייל ואני בודקת בפעם האחרונה (אחרי שהייתי סבלנית ולא דיברתי על זה הרבה זמן) מה הוא אומר על חתונה. לא ידעתי שאפשר לאבד תחושה ברגליים, התשובה הייתה- "כן, אני מוכן להתחתן". אם היה לי טיטול, הוא היה מתמלא מרוב התרגשות.
היינו בעננים, זאת היתה המתנה הכי טובה בשבילי. הבנתי כמה אני לא צריכה מקום רומנטי, כריעת ברך וקופסא מקטיפה. מספיק היה לי טיול של אחה"צ בשבת. למרות שעדיין לפעמים אני מנסה לשכנע אותו להציע לי נישואין.

הצעת נישואין